גילוי מוקדם של סרטן השד מתבסס על בדיקות סקר סדירות, היכרות עם הגוף ופנייה לרופא כשמופיע שינוי. אוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד, הוא הזדמנות טובה לבדוק שהבדיקות שלכן מעודכנות. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. במאמר נסקור את בדיקות הסקר המקובלות, גורמי הסיכון העיקריים ומתי כדאי לפנות לבירור.
למה גילוי מוקדם כל כך חשוב
כשממצא מתגלה בשלב מוקדם, בדרך כלל יש יותר אפשרויות טיפול, ולעיתים הטיפול עצמו מורכב פחות. זו הסיבה שארגוני בריאות בארץ ובעולם ממליצים על בדיקות סקר גם לנשים שמרגישות טוב לגמרי ואין להן תלונות. בדיקות אלו הן חלק משגרת שמירה על הבריאות.
חשוב לזכור שרוב הממצאים בשד אינם ממאירים. גוש, רגישות או שינוי יכולים לנבוע ממגוון סיבות שפירות. עם זאת, רק בירור רפואי מסודר יכול לקבוע מה מקור הממצא, ולכן אין לדחות פנייה לרופא מתוך חשש או מתוך הנחה שמדובר בדבר חולף.
בדיקות הסקר המקובלות
בדיקת הסקר המרכזית היא ממוגרפיה, צילום רנטגן ייעודי של השד. בישראל מקובל להמליץ עליה לנשים מגיל 50 בערך אחת לשנתיים, במסגרת קופות החולים. נשים עם סיכון מוגבר עשויות לקבל המלצה להתחיל מוקדם יותר או לבצע בדיקות נוספות. מומלץ לברר מול הקופה מתי מגיע מועד הבדיקה הבאה שלכן.
לצד הממוגרפיה קיימות בדיקות משלימות כמו אולטרסאונד שד ולעיתים MRI. הבחירה בבדיקה המתאימה תלויה בגיל, במבנה רקמת השד ובהיסטוריה האישית והמשפחתית. את ההחלטה על סוג הבדיקה ותדירותה מקבלים יחד עם הרופא המטפל. כדאי להביא לבדיקה תוצאות קודמות, כדי לאפשר השוואה.
- ממוגרפיה כבדיקת סקר מרכזית
- אולטרסאונד שד כבדיקה משלימה
- MRI במקרים שהרופא ממליץ עליהם
- בדיקה גופנית אצל רופא מומחה
מי נמצאת בסיכון מוגבר
גורמי סיכון יכולים לכלול היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות, נשאות של שינויים גנטיים מסוימים וטיפולי קרינה קודמים באזור החזה. גם גיל הוא גורם משמעותי. נוכחות של גורם סיכון אינה אומרת שתחלה המחלה, אלא שכדאי לתכנן מעקב מותאם.
אם יש במשפחה מקרים של סרטן שד, כדאי לשתף בכך את רופא המשפחה. לעיתים יומלץ על ייעוץ גנטי, שיעזור להבין את רמת הסיכון ולבנות תוכנית מעקב אישית. תוכנית כזו נקבעת תמיד בהתאם לנסיבות של כל אישה. גם שינויים במידע המשפחתי לאורך השנים כדאי לעדכן.
היכרות עם השד וסימנים שמצריכים בירור
היכרות עם המראה והמרקם הרגילים של השד עוזרת לזהות שינוי. אין צורך בטכניקה מסובכת, אלא בתשומת לב קבועה. חשוב לדעת שבדיקה עצמית אינה תחליף לבדיקות סקר, אלא תוספת שמאפשרת לפנות מהר יותר כשמשהו נראה שונה. כדאי לבחור זמן קבוע בחודש כדי לשים לב לשינויים.
כל שינוי חדש שנמשך יותר ממחזור אחד מצדיק פנייה לרופא. מדובר בהמלצה כללית, והרופא הוא שיחליט אם נדרש בירור ואיזה. אין צורך להיבהל, אבל גם לא נכון להתעלם.
- גוש או עיבוי חדש בשד או בבית השחי
- שינוי בצורת השד או בעור, כמו שקיעה
- הפרשה מהפטמה או שינוי במראה שלה
- אדמומיות או שינוי מתמשך ללא הסבר
מה קורה כשיש ממצא
כשמתגלה ממצא, הבירור נעשה בשלבים: בדיקה אצל רופא, הדמיה נוספת ולפי הצורך ביופסיה. ההחלטה על כל שלב מתקבלת לפי הממצאים. בתקופה הזו טבעי לחוש חרדה, ועוזר לקבל הסבר ברור על התהליך ועל מה שצפוי בהמשך. שאלות על התהליך ראוי לשאול בכל שלב ולקבל עליהן תשובה.
פרופ׳ שלמה שינבאום הוא כירורג אונקולוג המתמחה במחלות השד, מנהל מרכז בריאות השד ופרופסור מן המניין לכירורגיה באוניברסיטת תל אביב. במרפאה הפרטית בתל אביב ניתן לקבל ייעוץ וחוות דעת בנושאי בריאות השד, בהתאם למצב האישי של כל מטופלת. הייעוץ מתבסס על בדיקה ועל הממצאים הקיימים.
שאלות ותשובות
מאיזה גיל מומלץ לבצע ממוגרפיה?
בישראל מקובל להמליץ לנשים מגיל 50 בערך אחת לשנתיים. נשים בסיכון מוגבר יקבלו המלצה אישית מהרופא. כדאי לברר מול קופת החולים את מועד הבדיקה הבא.
האם כל גוש בשד הוא סרטן?
לא. רוב הממצאים בשד שפירים, אך כל ממצא חדש מצריך בירור אצל רופא. הבירור נועד לקבוע את מקור הממצא ולהרגיע כשאפשר.
האם בדיקה עצמית מחליפה ממוגרפיה?
לא. היכרות עם השד היא תוספת חשובה, אך אינה מחליפה בדיקות סקר מקצועיות. שתיהן יחד מאפשרות מעקב טוב יותר לאורך זמן.
היכן נמצאת המרפאה של פרופ׳ שינבאום?
ברחוב ויצמן 14 בתל אביב, חדר 1204. קבלת קהל בימים ראשון ורביעי בשעות אחר הצהריים. ניתן לתאם תור בטלפון או דרך האתר.
לסיכום
גילוי מוקדם של סרטן השד מתחיל בצעדים פשוטים: בדיקות סקר בזמן, תשומת לב לשינויים ופנייה לרופא כשיש ספק. חודש המודעות הוא תזכורת טובה לעשות זאת. אם יש לכן שאלה או חשש, השיחה עם רופא היא הצעד הנכון. כל מקרה שונה, וההמלצות צריכות להתאים לנסיבות האישיות של כל אישה.
לתיאום ייעוץ במרפאת פרופ׳ שלמה שינבאום, ויצמן 14 תל אביב, התקשרו לטלפון 052-9709207 או קבעו תור באתר.
